חן גרסיאני נ' פסטיבל הגורמה הכשר בע"מ

החלטה

1.בפני בקשת הנתבעים – פסטיבל הגורמה הכשר בע"מ ומר דב פליישמן – להעביר את מקום הדיון בתובענה שבנדון, מבית המשפט לתביעות קטנות בנצרת לבית משפט לתביעות קטנות באזור המרכז, בהתאם להוראות סעיף 2 לתקנות השיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 (להלן: "התקנות").

2.טוענים המבקשים/הנתבעים, כי בהתאם לחלופות המנויות בסעיף 2 הנזכר – שעניינו אזור השיפוט בו תוגש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות – יש לברר את התביעה בבית משפט לתביעות קטנות באזור מגוריהם ובאזור בו התקיים האירוע נשוא התביעה, ומשכך יש להורות על העברת התביעה לבית המשפט המתאים, כאמור.

3.תמצית עניינה של התביעה בשירותים שנתן התובע – יועץ כיבוי ובטיחות אש – לפסטיבל הגורמה הכשר שהתקיים בפתח תקווה באוגוסט 2009, ואשר בגינם לא קיבל את מכלול השכר המגיע לו, ואשר סוכם מראש בינו ובין הנתבעת ומנהלה, מר פליישמן.

4.טוען התובע כי מקום יצירת ההתחייבות לתשלום שכרו נעשתה באופן טלפוני, כשהוא מצוי בביתו שבמגדל העמק, וכי בנוסף, מקום יצירת המחדל הוא בכל הארץ, לאחר שאת שכרו ניתן היה לשלם בכל מקום.

5.סעיף 2 לתקנות קובע כי סמכות השיפוט בתביעות קטנות תהיה אחת מאלה:

"(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;

(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים;..."

6.במקרה דנן אין חולק כי כתובת הנתבעים היא ביהוד וכי הפסטיבל עצמו – בו נתן התובע את שירותיו – התקיים בפתח תקווה. האמור מלמד איפוא כי מתקיימות חלופות 1 ו-2.

כעת נותר לבדוק אם מי מהחלופות הנותרות תואמת את טענותיו של התובע.

7.הנתבעים לא הכחישו כי ההתחייבות לתשלום שכרו של התובע בוצעה דרך הטלפון, כאשר התובע מצוי בביתו שבמגדל העמק. אלא ש:

"התחייבות נוצרת בקיבול שנעשה בהודעת הניצע שנמסרה למציע במועד שבו הגיעה לנמען [ראה סעיפים 5 ו-60(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973]. מכאן, השאלה שיש לבחון היא מהו המקום בו נמסרה הודעת הקיבול שהביאה ליצירת ההתחייבות בין הצדדים.

ההתקשרות נעשתה באמצעות הטלפון, כאשר בת המשיב (שלוחתו) ביקשה לבצע הזמנה של חדרים בבית המלון. הקיבול התבצע על ידי אישור ההזמנה על ידי המבקש, שניתן לבת המשיב טלפונית באילת. ככל שהיה המבקש מעונין לטעון כי לא היה בהזמנה הטלפונית כדי לשכלל התקשרות חוזית, היה עליו לטעון זאת בתגובה להחלטה האמורה.

מקום יצירת ההתחייבות הינו מקום הקיבול באילת ומכאן קמה סמכותו של בית משפט זה לדון בתביעה. (ראה ספרם של פרופ' דניאל פרידמן ונילי כהן "חוזים" מהדורת תשנ"א-1991 כרך א' עמ' 209...)" (תק (אילת) 43/08 מלון קיבוץ שפיים נ' אדרעי, ניתן ביום 11/5/08, פורסם ב"נבו", ההדגשות אינן במקור).

8.מעיון בכתב התביעה נראה על פניו כי הנתבעים הם שהציעו את העבודה לתובע ולא להיפך. מכאן שהנתבעים הם המציעים, ולכן מקום הקיבול התבצע במענם.

9.כך או כך, יש להדגיש בעניין הקיבול הטלפוני כי הפסיקה נטתה על פי רוב לקבל טענות מסוג זה, במקרים בהם עצם השירות שניתן היה שירות טלפוני או אינטרנטי, וכאשר מטרת נותן השירות הייתה להגיע ללקוחות מכל רחבי הארץ בדרך זו (של הזמנות טלפוניות). (ראו והשוו בש"א (שלום-חיפה) 22199/04 חברת הדקה ה-90 נ' חליווה, ניתן ביום 2/1/05; תק (ירושלים) 2820/07 קבריאן נ' הדקה ה-90 בע"מ, ניתן ביום 26/8/07; תק (ירושלים) 4137/05 חקיקיאן נ' הדקה ה-90, ניתן ביום 10/1/06, פורסמו ב"נבו").

10.בדומה לא מצאתי לקבל את טענתו של התובע בנוגע לתחולתו של ס"ק (5), כי המחדל – הוא אי תשלום שכרו – התבצע בכל הארץ. כך כיוון שסעיף זה נועד בעיקרו לתביעות נזיקין (ראו תק (באר שבע) 665/09 יפרח נ' גולנזר, ניתן ביום 27/12/09, פורסן ב"נבו", וגם תק (עפולה) 26724-12-09 אמארה נ' ק.ס.מ.ג קבלנים לעבודות תשתית, ניתן ביום 24/2/10, פורסם ב"נבו"), וכך גם כיוון שטענות התובע יונקות את קיומן מעצם ביצוע העבודה, אשר התרחשה כאמור בפתח תקווה.